קרליבלוג – קרליבך בלוג

בספר הרבי מקרן הרחוב, קראתי סיפור מעניין שמספר ר' שלמה קרליבך על הרבי מאלכסנדר. הסיפור הקטנטן מסביר את אחד העקרונות שר' שלמה מנסה להעביר בדרכים רבות.

ר' שלמה קרליבך מספר שפעם שאל תלמיד של הרבי מאלכסנדר את רבו, ידוע שכל דבר בעולם נברא גם לעבודת השם. אם כן כיצד אפשר להשתמש בכפירה לצורך עבודת ה'? הרי זה ההפך הגמור של האמונה. הרבי מאלכסנדר ענה לתלמידו, תדע לך שכאשר מבקשים ממך משהו. אסור לך להאמין שה' יעזור. אתה חייב לעשות את זה. חבר מבקש ממך עזרה, אז אל תענה לו  "ה' יעזור", או "בעזרת ה' יהיה בסדר", או "התפללת על זה?".  כשמישהו מבקש ממך משהו צריך להשתמש במידת הכפירה, ולחשוב אם אני לא יעזור, אף אחד אחר לא יעשה את זה. עד כאן תשובת הרבי מאלכסנדר.

אני חושב שגם כאשר אין אפשרות לעזור אפשר לגלות איכפתיות, או לברך את השני. (או בסגנון ר' שלמה "אני מברך אותך, ואני מבקש שתברך אתה אותי…"). בכל אופן אני מאמין שתמיד תמיד אפשר לעזור במשהו למי שמולך.

אם אנחנו שומעים על מישהו שצריך עזרה, אפילו משהו קטן. אם שמענו על זה, כנראה יש סיבה, וכראה שנוכל לעזור לו. תחשוב ששמעת במקום העבודה/הלימודים מישהו שמכריז "מישהו מצא עט"? במקום להתעלם, עצור שניה ותחשוב על זה שחבר שלך איבד את העט שלו.  אני בטוח שתגלה שפתאום אתה מצליח לעזור לאחרים. בדיוק למחרת אתה שומע מישהו אחר שמכריז "מצאתי עט", ואתה היחיד שתיזכור שבדיוק אתמול מישהו איבד כזה עט.

אז אני מברך אתכם הקוראים, ואני מבקש שתברכו אותי בחזרה שנזכה ותמיד נחשוב על האנשים שמסביבנו.